הירדן הינו אחד מסמליה המובהקים של ארץ התנ"ך, והוא טבוע עמוק בהיסטוריה של עמי האזור ובתרבותם.  "הכרת האלוהים, אשר התפתחה על גדות הירדן, היא שהעלתה את חשיבותו של נהר זה על כל הנהרות שבעולם. על גדותיו היתה ראשיתה של הנבואה הנושאת בחובה את הבשורה". כתב נלסון גליק בספרו אשר יוחד לירדן.

 

"אין עוד נהר אחר, ששמו ידוע ברבים עת כה ממושכת ונישא למרחקים כה גדולים כשמו של הירדן" – כך מתאר ג'והן מקגריגור בשלהי המאה ה- 19 את חשיבותו של הירדן.

 בשל חשיבותו, איכויותיו הטבעיות ומשמעויותיו, ההיסטוריות והתרבותיות, עשוי הירדן למלא תפקיד רב- משמעות. גבול של שלום ומוקד לשיתוף פעולה בין לאומי. פרוייקט שיקום הירדן יקיים אינטרס כלכלי רב עוצמה המשלב תיירות, טבע וסביבה, משאבי מים וקרקע.

 

   

 הירדן זורם מצפון הארץ עד להתמזגותו עם הכנרת והמשכו במוצא הכנרת עד לים המלח לאורך 223 ק"מ – מרחק, שבקו אוירי אורכו 105 ק"מ בלבד. את 118 הק"מ הנוספים עושה הירדן בפיתולים לא אחידים ובתדירות משתנה. בתחום רשות ניקוז כנרת נמצא קטע הירדן מהצפון ועד נחל חגל- דרומית למוצאו מהכנרת.

 

"נהר מופלא הוא הירדן. מתפתל הוא וניגר במהירות גדלה והולכת, בדרך עקלקלה להפליא, ממימי הכנרת המתוקים ועד מלחותיו של ים–המלח. מתפתל הוא בחימה שפוכה, חותר כמטורף ומתאמץ בכל פרא כוחו להימלט מיד גורלו... מרוץ חסר ישע לקראת מטרה חדלת תקווה... וסופו כלייה בכליונו של ים – המלח". כך מתאר נלסון גליק את הירדן.

 

תקציר זה עוסק בקטע הירדן שבין סכר דגניה לנהריים.

 

חלק זה של הירדן הדרומי הינו היחידי בין הכנרת לים המלח, שאינו מהווה גבול בין ישראל לממלכת ירדן וניתן לחזות בו בתופעות טבע ונוף ייחודיות.

 

 

        פירוט חלקי של "תורמי" הזיהום העיקריים:

 

1.        מתקן ביתנייה, שאליו מחוברים חלק מישובי עמק הירדן, מזרים שפכים ברמה ירודה ביותר.

 

2.       קולחי טבריה ועודפי קולחין ממתקן לבנים שמוזרמים לתוך תעלת המוביל המלוח ומזהמים 20 מלמ"ק בשנה של מים מלוחים הנשאבים מהכנרת.

 

ב.   הבטחת מים בכמות ובאיכות שיאפשרו השגת מטרות השיקום האקולוגי הנופי:

 

       קיומו של תנאי זה בא להבטיח בכל קטע התכנון, איכות מים שפירים ללא זיהום וללא קולחין,    

       שיאפשרו שחייה חופשית ושימושי נופש אחרים.

 

    בתכנית הביניים של משק המים, מיועדים מי המובל המלוח (ה.מ.מ.) להוות את המים לזרימה בנחל המשוקם. כדי ליישם פתרון זה יש לסלק את המזהמים מהמובל.

 

פתרון מוצע:  הקמת מובל סניטרי במקביל למובל הקיים, שישמש קו מאסף למים נחותים. תחילתו של הקו באזור גנוסר וסופו בשלב הראשון באזור נהריים. דרכו יוזרמו כל התמלחות, הבוצות והתוצרים הנחותים שאין להם שימוש חוזר.

 

ג.     שימור  ושיקום  נהר  הירדן  ושמירה  על  רצועה  פיסית  לאורך  הירדן  וגדותיו :

 

      בה ישמרו וישוקמו הנהר וערכי הטבע והנוף בדרך שתבטיח החזרת הנהר למצב הקרוב ככל  

        האפשר למצבו הטבעי לפני לקיחת המים וזיהום האפיק.

 

 

ה.     פיתוח  מערכות  נופש  ותיירות  הנשענים על ערכי הטבע והתיירות של הנחל :

 

       ביצוע פעילויות נופש ימי בנהר עצמו והקמת תשתיות בינוי לאיכסון ושירותי תיירות לפי  

       התפיסה התכנונית של תמ"א 12.

 

קטע זה של הירדן שימש במשך שנים כבריכת שיקוע לכל הסחף והמזהמים שזרמו באפיק הירדן. לקראת הפיכת מורד הירדן לקטע נחל משוקם ופתוח למטיילים יש לנקות את אפיק הנחל. העבודה כוללת ריקון האגם באמצעים מלאכותיים וניקוי הבוצה מרחבי האגם ופינויה לאתר מאושר.