שייט בכינרת

שייט בכינרת

עם כלי השייט בכינרת נמנים אופנועי ים, סירות מנוע בגדלים שונים, ספינות דייג ומספר ספינות גדולות לצרכי תיירות.
הערכת כמות כלי השייט בהתאם לסוג המנוע וסוג הדלק המניע מפורט בטבלה הבאה:

 מספר  סוג כלי השייט  סוג המנוע  סוג הדלק כמות
 1  סירת מנוע שתי פעימות, 6-9 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  85
 2  סירת מנוע  שתי פעימות, 9-30 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  40
 3  סירת מנוע  שתי פעימות, 50-75 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  15
 4  סירת מנוע שתי פעימות, 75-100 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  20
 5  סירת מנוע  שתי פעימות, 115-120 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  13
 6  אופנוע ים  שתי פעימות, 7.5-12 כ"ס  בנזין+ שמן 2%  900
 7  סירת מנוע  ארבע פעימות, 140-200 כ"ס  בנזין  400
 8  ספינת דייג ותיירות  דיזל  סולר (מיכל עד 3000 ליטר)  18
 9  ספינת תיירות  דיזל  סולר (מיכל 3000-10,000 ליטר)  3

יש לציין כי בשנים האחרונות עוברים כלי השייט הקטנים לסוגי מנועים ידידותיים יותר לסביבה.

את הזיהום הפוטנציאלי מכלי השייט אפשר לחלק למספר סוגים:
א. זיהום דלק כתוצאה מדליפה ממיכל הדלק שבספינה (ביקוע, סדק וכדו')
ב. זיהום במי שיפוליים (מים מזוהמים מחדר המכונות)
ג. זיהום של MTBE
ד. זיהום כתוצאה מהספנה וביצוע עבודה תחזוקה לספינות
ה. זיהום משפכים ופסולת מוצקה.

ספינות התיירות וספינות הדייג מצויידות במיכלי סולר גדולים יחסית (בנפחים של 10,000 – 1,000 ליטר). דליפה ממיכלים אלה, אם כתוצאה מסדק במיכל או ביקוע המיכל כתוצאה מתאונה, או סערה, משחררים סולר ישירות אל הים. טיפול באירוע מסוג זה חייב להיות מהיר, לפני שכתם הדלק מתפזר על פני שטח רחב במים עד ליצירת שכבה דקה מאוד שאינה ניתנת לטיפול.
מי השיפוליים בספינות הגדולות נאספים ונאגרים במיכל מיוחד לכך ומפונים אל מערכות בחוף. מים אלה מכילים שאריות של דלקים ושמנים. תקלה במיכל האגירה או במערכת האיסוף כמו גם פינוי מכוון אל הכינרת, עלולים לגרום לזיהום שקשה מאוד לטפל בו.
MTBE Methyl Tert-Butyl Ether) ) הוא תוסף דלק, שנועד להעלות ולשמור על אוקטן גבוה של הדלק (מספר האוקטן בדלק הוא מדד לעמידות הדלק בפני נקישות במנועי שריפה פנימית). בעבר השתמשו למטרה זו בתוספים על בסיס עופרת הידועה כמזהם רעיל מאוד. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות התברר, כי גם MTBE עלול לגרום לנזקים בריאותיים, בעיקר בגלל החשד להיותו חומר מסרטן.
לסירות המנוע ולאופנועי הים המשמשים את הספורט הימי בכנרת יש מנוע שתי פעימות הפולט כמות לא מבוטלת של נגזרי דלק ושמן אל המים (וגם אל האויר), וע"פ מחקרים שנעשו במספר אגמים בארה"ב, כלי שייט אלה הם ככל הנראה התורמים העיקריים ל- MTBE באגמים.
בהתאם לתנאי רשיון השייט, יש צורך להספין את כלי השייט אחת לתקופת זמן לצורך בדיקות ועבודות תחזוקה . נכון להיום, קיים בכינרת מתקן הספנה מסודר אחד לכלי שייט (במעגן עין גב). סירות וספינות קטנות ניתן למשות מן המים באמצעות מנוף ולבצע את הבדיקות והטיפולים בחוף או באזור אחר.
אבל, את הספינות הגדולות קשה מאוד להוציא ולהעביר למקום אחר, ולכן מאלתרים בעלי הספינות בעת הצורך הספנה מקומית. טיפולי התחזוקה כוללים ניקוי חול וצביעה, וכאשר אלה מבוצעים מעל למים עלול להיגרם זיהום למים.
בעשורים האחרונים מקובל היה להוסיף לצבעים בהם צובעים את תחתית הספינות תרכובת הנקראת T.B.T (Tri Butyl Tin) לצורך מניעת צמדת-ים (Anti fouling) . תרכובת זו הוכחה כיעילה מאוד למניעת צמדת-ים, ולכן השימוש בה היה נרחב בכל סוגי כלי השייט. תוסף זה הוא תרכובת רעילה מאוד של בדיל. רעילותו למגוון רחב של בעלי חיים ימיים ואצות מנע את התיישבותם על גבי דפנות כלי השייט.

במהלך השנים התברר כי ה- T.B.T המשתחרר באיטיות מהצבע אל המים גורם גם לנזקים סביבתיים חמורים (פגיעה קשה ביצורים הימיים עד להכחדת אוכלוסיות של יצורים מסויימים).[1] בעקבות זאת נאסר השימוש בצבעים המכילים T.B.T לצביעת כלי שייט. במקומם פותחו צבעים הפועלים באופן דומה ללא T.B.T .
נושא ה- T.B.T לא נבדק מעולם בכינרת, ויש להניח כי השפעתו זניחה. אבל, יחד עם זאת מקפידים גם בכינרת להשתמש בצבעים ללא T.B.T .