אודות רשות ניקוז ונחלים כינרת

רשות ניקוז כינרת הינה גוף סטטוטורי עצמאי, הפועל מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי"ח 1957, חוק אשר נועד להסדיר את הטיפול בנגר העילי המביא לשיטפונות ולסחף קרקע.

תחומן של רשויות הניקוז נקבע בהחלטה של שר החקלאות בהתייעצות עם שר הפנים.
שר החקלאות הינו השר המופקד על ביצוע החוק כאשר לו ולנציב המים, סמכות פיקוח על רשויות הניקוז.

בחורף 1991/1992 היו בכל הארץ אירועי שיטפונות חמורים אשר הסבו נזקים כבדים ביותר. בעקבות אירועים אלה, פרסם מבקר המדינה בשנת 1993 דו"ח ביקורת מיוחד אודות תשתיות הניקוז במדינה. בין היתר נקבע בדו"ח כי לצורך טיפול יעיל בנושא הניקוז יש לראות באגן ההיקוות כולו כמקשה אחת הדורשת טיפול. כן נקבע מעמדן העצמאי של רשויות הניקוז.
בעקבות דו"ח מבקר המדינה הוחלט במשרד החקלאות לבחון מחדש את תחומי הניקוז המוכרזים ופעילות רשויות הניקוז. במסגרת בדיקה זו הוחלט לפתוח בהליך של ארגון מחדש של רשויות הניקוז ושינוי אזורי הניקוז בגבולות המבוססים על מעטפת גבולות של אגני היקוות.
הליך הארגון יצר 11 רשויות ניקוז סטאטוטוריות עצמאיות אחראיות על מרחב אגני טבעי. העיקרון המנחה בהליך קביעת שטח רשויות הניקוז החדשות היה התייחסות לאגן ניקוז טבעי ושלם שבו שותפים כל השטחים התורמים והנתרמים לאגן ניקוז טבעי ושלם שבו שותפים כל השטחים התורמים בנגר ובסחף מקו פרשת המים פנימה. זאת לאור הראייה המרחבית – אגנית הרואה את השטחים התורמים והנתרמים בתוך האגן כשותפים שווים.

נתונים עיקריים על רשות ניקוז כנרת:

מס' ישובים: 149
מהם רשויות מקומיות: 3 (טבריה, צפת, קרית שמונה).
מהם מועצות מקומיות: 12 (בוקעתא, גוש חלב, דיר חנא, חצור הגלילית, טובא – זנגריה, מג'אר, מג'דל שמס, מסעדה, עילבון, עין קניה, קצרין, רג'ר).
מהם מושבות: 7 (מטולה, יסוד המעלה, ראש פינה, מגדל, כנרת, יבנאל, מנחמיה).
מהם מועצות אזוריות: 7 (גליל עליון, מבואות חרמון, גולן, גליל תחתון, עמק הירדן, אל בטוף).
מס' תושבים: כ- 200,000.
שטח אגן היקוות הכנרת: כ- 2,730 קמ"ר

תחום שיפוט:
מצפון: מטולה
מדרום: מנחמיה
ממזרח: רמת הגולן.
ממערב: רכס הרי נפתלי והרי מירון.

הרכב הנחלים ועורקי הניקוז:

באגן היקוות הכנרת מסווגים תשעה נחלים עפ"י הקריטריונים שנקבעו לנחלים ארציים:

1. הירדן העליון והתעלה המזרחית – אגן ההיקוות של הירדן עד לכניסתו לכנרת כולל את גופי המים הזורמים הגדולים ביותר בישראל.
באפיק הירדן העליון זורמים מדי שנה כ- 600 מלמ"ק מים, יותר מאשר בכל נחלי האגן המערבי גם יחד. שטח אגן ההיקוות הוא כ- 1,550 קמ"ר, מזה כ- 40% מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

המקורות העיקריים של הירדן הם:
נחל דן עם 250 מלמ"ק לשנה.
נחל שניר (חצבני) עם 150 מלמ"ק לשנה.
" נחל חרמון (בניאס) עם 120 מלמ"ק לשנה.

2. חרמון (בניאס) – מקורו ממעיין הבניאס הנמצא במרחק של 1 ק"מ מצפון לגבול הבין לאומי – שטח אגן ההיקוות שלו כ- 100 קמ"ר.

3. ארבל – תחילתו של הנחל בהר קוץ ורכס ממלח וסופו בכנרת, סמוך למושבה מגדל. אורכו כ- 18 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ- 44 קמ"ר.

4. יבנאל – ראשיתו של נחל יבנאל בין קבוץ לביא לקרני חיטים, מצפון לכביש צומת גולני – טבריה והוא נשפך לירדן מדרום לכנרת וצפונית לבית זרע. אורך הנחל כ- 22 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו כ- 107 קמ"ר.

5. עורבים – נחל עורבים מנקז אגן היקוות בשטח של 40 קמ"ר בצפון מרכז רמת הגולן, גולש מהמדרון מדרום למשק להבות הבשן אל הירדן. מקור מרבית זרימתו הוא במי גאויות.

6. עיון – נחל העיון מנקז אגן היקוות בשטח של 58 קמ"ר. מוצאו ממעיינות בקעת עיון, צפונית למטולה. במקור הנחל היה נשפך לתעלה המערבית אך בשל הצפת שטחים חקלאיים והפיכת התעלה המערבית להובלת קולחין הוטה הנחל אל נחל שניר.

7. תעלה מערבית – התעלה המערבית הייתה בעבר המשכו של נחל עיון ומשמשת כיום בעיקר כערוץ ניקוז מרכזי לכל מערב עמק החולה.

8. מוצא הכנרת מורד הירדן – בעבר גלשו רוב המים מהכנרת בסכר דגניה דרומה לכיוון ים-המלח, אך מאז הקמת מוביל המים הארצי הוא הפך למוצא המים המרכזי. היום גולשים בסכר דגניה למורד הירדן כ- 80 מלמ"ק לשנה אשר נשאבים להשקיה באמצעות מכוני השאיבה שלאורך הקטע שבין סכר דגניה לסכר אלומות.
המקורות הנוספים הזורמים במורד הירדן עד מנחמיה (קטע באורך 12 ק"מ) הם:
" המים המלוחים הנשאבים מצפון וממערב הכנרת
" מי קולחים של ישובי הסביבה
" נחל יבנאל שנשפך לירדן

9. נחלי הבטיחה (צפון מזרח הכנרת) – הנחלים הכלולים ברשימה זו הם: משושים, יהודיה ודליות המנקזים שטח של 350 קמ"ר. נחלים אלו מאופיינים בספיקות שיא גבוהות מאוד של 200- 100 מ"ק / שניה פעם בעשרים שנה.

נחלים אזוריים ותעלות ניקוז:

עורקי ניקוז אחרים, שלא זכו להכרה כנחלים ארציים, מטופלים ברמת תחזוקה שוטפת עפ"י הצרכים וסדרי העדיפויות וכמובן בכפוף למגבלות תקציביות.

א. בגליל עליון (לא כולל הכבול) סה"כ כ 110 ק"מ.
ב. במרום גולן סה"כ כ 30 ק"מ.
ג. בגולן סה"כ כ 30 ק"מ .
ד. בגליל תחתון סה"כ כ 30 ק"מ.
ה. בעמק הירדן סה"כ כ30 ק"מ.
ו. בנחלי הכנרת סה"כ כ 20 ק"מ.

פרויקט הכבול:

רשות ניקוז כנרת פועלת בפרויקט הכבול בעמק החולה כנציגתה של רשות המים וכבעלת מעמד סטטוטורי מתוקף תכנית האב של עמק החולה.
פרויקט הכבול מתוחזק במסגרת משותפת עם הקק"ל ובעלי השטחים.

נתונים בסיסיים:

1. שטח הפרויקט כ-30,000 דונם.
1.1 ממנו לרצועת תיירות כ-4,400 דונם.
1.2 ממנו שטח האגם (אגמון) כ1,100 דונם.
2. אורך התעלות הראשיות והתעלות לשמירת מפלס מים כ-100 ק"מ.
3. מתקנים הידראוליים בפרויקט כ-200 מתקנים.