חוקים ותקנות

רשות ניקוז כינרת הינה גוף סטטוטורי עצמאי, הפועל מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי"ח 1957, חוק אשר נועד להסדיר את הטיפול בנגר העילי המביא לשיטפונות ולסחף קרקע. בנוסף לחוק זה, בשנת 2005 הוסמכה רשות ניקוז כינרת כסמכות נחל ומתוקף פועלת לשיקום והסדרת הנחלים שבאגן ההיקוות של הכינרת.

החוקים והצווים מתוכם פועלת רשות ניקוז ונחלים כינרת:

חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות 1957

צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות 1960

חוק רשויות ונחלים 1965

צו רשויות ונחלים 2003 – רשות ניקוז כינרת הוסמכה ב- 2005

חוק העזר לרשות ניקוז כינרת (שמירה על רשת ניקוז), התש"ם-1980

במערך החוקים של מדינת ישראל קיימים חוקים רבים הנוגעים לכינרת. האחריות על חוקים אלה מתחלקת בין מספר משרדי ממשלה.

להלן עיקרי החוקים והתקנות הנוגעים לכינרת:
להלן עיקרי החוקים והתקנות הנוגעים לכינרת:

חוק המים, התשי"ט- 1959:
החוק קובע כי לכל אדם יש זכות לקבל מים לצרכים בסיסיים (שתייה, חקלאות, תעשייה), זכות אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות על מקור מים העובר בה, לאדם מותר להשתמש במים כל עוד אינו גורם להמלחת מקור המים ו/או דלדולו. החוק מגדיר "מקור מים" כמעיינות, נחלים- כולל נחלי אכזב, אגמים וכל מקום בו זורמים מים עיליים או תת קרקעיים, לרבות שפכים וניקוז.
בשנת 1972 נוסף לחוק סעיף 20 העוסק במניעת זיהום מים– הנותן לנציב המים ולשר לאיכות הסביבה סמכויות בנוגע למניעת זיהום מים, כולל מתן צווים לתיקון המעוות, קנסות ו/או מאסר אישיים לנושאי תפקידים בארגון האחראי לזיהום ושלילת אספקת מים למזהם (למעט מי שתייה).

מכוח חוק המים, הוצאו תקנות שונות העוסקות במניעת זיהום מים:

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ"א-1991:
אין לרסס באופן העלול לגרום לחומר הריסוס להגיע אל מקור מים. חל איסור על מטוס ריסוס טעון לטוס מעל הכנרת או מעל נחלים באגן היקוות       הכנרת.
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מתקני ריסוס), התשנ"א-1991:
אין לרוקן/ לשטוף מתקני ריסוס אל מקור מים. במידה ונפח מתקן הריסוס עולה על 150 ליטר, יש לשוטפו רק במשטח שטיפה. התקנות מגדירות       משטח שטיפה ובריכת אידוי- מבנה, תחזוקה, וקרבה מכסימלית למקור מים.
תקנות המים למניעת זיהום מים באגם הכנרת ע"י בעלי חיים, התשל"ג- 1973:
אין להכניס בעלי חיים למי הכנרת או למקורות מים באגן ההיקוות של הכנרת. הגדרת מקומות מותרים להשקיה ורחיצה של בעלי חיים באגן      ההיקוות.
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ"ט-1998:
התקנות קובעות הוראות להתקנה, הפעלה ואחזקה של מערכות שפכים בכלי שייט ובמעגנות, כך שסילוק השפכים לא יעשה אל מקור מים.
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997:
הנחיות להקמת ותפעול תחנת דלק באופן שימנע זיהום מקורות מים.
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ"ב-1992:
התקנות מפרטות מתי בור ספיגה/ בור רקב הינם פתרון חוקי לטיפול בשפכים, והנחיות לבניית ותפעול בור ספיגה/ בור רקב כך שיימנע זיהום          מקורות המים. ככלל, יש עדיפות לחיבור למערכת ביוב על פני שימוש בבור ספיגה/ בור רקב .
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ"ז-1997:
התקנות כוללות הוראות בדבר הקמה, הפעלה ותחזוקה של בריכות אידוי תעשייתיות ובריכות אחסון לחומרי גלם, במטרה למנוע חלחול וזיהום      מי התהום.
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004:
התקנות כוללות הנחיות לסילוק בוצה ושימוש בה.

חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ז- 1957:
החוק עוסק בהגנה על עורקי הניקוז, צמצום נזקי שיטפונות, קובע את המותר והאסור בהם ונותן בידי נציב המים סמכויות אכיפה. עבירות על חוק הניקוז גוררות, בחלקן, זיהום המים הזורמים בעורקי הניקוז, ולכן אכיפת חוק הניקוז מהווה כלי נוסף בשמירה על איכות מי הכנרת.

חוק עזר לרשות ניקוז כנרת (שמירה על רשת ניקוז), התש"ם- 1980:
חוק העזר מבוסס על חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, ומאציל לרשות הניקוז את סמכויות נציב המים המוגדרות בחוק זה. במסגרת חוק העזר רשאי יו"ר רשות הניקוז להוציא "צו החזרת המצב לקדמותו" לעוברים על חוק הניקוז.

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965:
לפי חוק זה נערכות תכניות מתאר אשר מגדירות ייעודי קרקע ושימושים מותרים ואסורים.

תמ"א 13, מרחב כנרת וחופיה:
התכנית קובעת כללים לשימושי וייעודי הקרקע סביב הכנרת, לדוגמא: קביעת מספר חדרי המלון ברצועת החופים ואת מיקומם, ייעוד שטחים לחקלאות ולשאר הפעילויות הנחוצות לקיום האוכלוסייה סביב האגם, איסור הקמת מבנים למרחק 50 מ' מקו מפלס 209-, איסור חסימת הנוף ע"י גידור או בנייה לגובה. התכנית אושרה בשנת 1981 ומהווה מאז כלי מנחה לתכנון הפיתוח בחופי הכנרת. המגמה היא לאפשר הרחבת הישובים סביב האגם, פיתוח כלכלי בתחומים שונים- תוך כדי שימור ערכי המים, הטבע והנוף של הכנרת.
בימים אלה תכנית זו עוברת שינויים.

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד- 1984:
חוק זה אוכף איסור השלכת פסולת מכל סוג ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד או מרשות היחיד לרשות הרבים מכל רכב או מכלי שייט לרבות פסולת נוזלית שמקורה במפעל או בית מלאכה , גזם או שיירי מזון בכל כמות, שפכים מכל סוג, אריזות בקבוקים, בדלי סיגריות, צמיגים וגרוטאות מכל סוג.

חוק מניעת זיהום ים (הטלת פסולת), התשמ"ג- 1983:
אין להשליך לכנרת פסולת מכלי שיט ומכלי טייס, אלא עפ"י היתר.

פקודת מניעת זיהום ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם – 1980:
אין לשפוך שמן במישרין או בעקיפין מכלי שייט לים. הפקודה מגדירה נוזלים אשר נחשבים כשמנים, פעולות אשר חובה על כלי השייט לבצע במקרי שפיכת שמן לים, וקובעת אחריות פלילית-אישית על בעל כלי השייט והקברניט אשר לא נהגו כנדרש למניעת/ צמצום זיהום הים בשמן.

תקנות הדייג, 1937:
מתוקף פקודת הדייג, 1937. התקנות מגדירות רשתות מותרות לשימוש, כולל גודל עין מותר. כמו כן אוסרות התקנות דייג באזור הבטיחה בין 15 אפריל ל- 15 ביוני.

פקודת ים כנרת, 1944:
הפקודה מסמיכה את שר הפנים להתקין תקנות כדי להבטיח התנהגות בני אדם בזמן שהותם בתחומי ים כנרת שאינה פוגעת בזיכרונות הדתיים הקשורים בים כנרת או לחלק ממנו.

פקודת בריאות העם, 1940:
הפקודה מסמיכה את שר הבריאות להתקין תקנות הקובעות את איכותם התברואתית של מי שתייה, וכן תנאים תברואתיים למקורות המים, תקנים למי ביוב וקולחין המיועדים להשקיה.

חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד – 1964:
החוק מסמיך את שר הפנים לאסור רחצה בחוף או חלק ממנו, ומחייב את הרשות המקומית להציב במקום שילוט מתאים. כמו כן יכול שר הפנים לקבוע מקום רחצה מוכרז, ואז חובת הרשות המקומית לקבוע בחוקי עזר עירוניים הוראות להסדרת הרחצה בים. החוק קובע עוד כי אסורה גביית דמי כניסה למקום רחצה, אלא אם חלק סביר של מקום הרחצה מותר בכניסה ללא תשלום.

צו המים (קביעת המפלס המותר), התשכ"ח – 1968:
הצו קובע מפלס מינימלי ומכסימלי לכנרת. מדידת המפלס תעשה בנקודת הציון "גלי כנרת" באמצעות למינוגרף (מכשיר רושם אוטומטי).

פקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א – 1971:
הכנרת מוגדת כנמל, לכן פקודת הנמלים והתקנות הנגזרות ממנה תקפות בכנרת.

חוק העונשין, התשל"ז – 1977:
סעיף 221 לחוק קובע עונש של שלוש שנות מאסר לגורם לזיהום/ העכרת מקור מים.

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968:
מטרת רישוי העסקים הינה, בין היתר, מניעת זיהום מקורות המים בחומרי הדברה, דשנים ותרופות, איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים.

חוק יסוד" מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960:
הבעלות על מקרקעי ישראל (אשר הכנרת והקרקע סביבה מהווים חלק ממנה) לא תועבר במכר או בדרך אחרת, למעט חריגים שנקבעו בחוק.

 חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח – 2008:
החוק הקים את איגוד ערים כינרת, ונועד להסדיר את ניהול חופי הכינרת הציבוריים והפיקוח על כלל החופים.