מקור השם כינרת

מקור הנתונים: ספר הכנרת- פרופ' משה גופן, יצחקי גל 

מקור השם "כנרת" 

דעה מקובלת היא כי מקור השם "כנרת" נובע מן הדמיון של צורת הכנרת במפה לכינור. דעה זו בטעות יסודה שכן השם כנרת הוא שם עתיק מאד, הוא נמצא כתוב בשרידים ארכיאולוגיים מלפני 3500 שנה. בימים ההם לא היו מפות של הכנרת, וכלי הנגינה שכונה כינור נראה שונה לחלוטין מאשר היום.

נכון שיופיה של הכנרת תואר בדרכים שונות וביניהן ע"י קול הכינור, ועוד נחזור לכך.

אזכור הכנרת במקרא

אנו יודעים כי מקור השם כנרת הוא בשמה של העיר הקדומה "כנרת" שעמדה על תילה בצפון מערב הכנרת במקום שנקרא היום תל כנרות ובעבר תל עוריימה (בסמוך לאתר ספיר).
השם "כנרת", או בצורת הרבים שלו "כנרות" מוזכר בתנ"ך שבע פעמים, פעם אחת כשם העיר, ארבע פעמים כשם הים
(צרוף המילים "ים כנרת") ופעמיים מופיעה המילה "כנרות" כמונח המציין את שם האזור שסביב הכנרת.

המילה אגם איננה מופיעה בתנ"ך ובתלמוד כלל – היא חידוש מאוחר (בארצנו אין עוד אגמים טבעיים) הכנרת כונתה בשם kinneret-name"ים" או" ימה".

 

ציון שם העיר "כנרת" נזכר ברשימת ערי המבצר של שבט נפתלי: "וערי מבצר הצדים צר חמת רקת וכנרת" (יהושע י"ט 25). את המלה "הצדים" מפרשים כצידונים, כלומר היו אלה ערי הצידונים – הפיניקים.
תחום שלטונה של העיר מוזכר בתנ"ך פעמיים. לדוגמא כאשר יבין מלך חצור מזעיק אליו את מלכי כנען הוא קורא גם למלכים ש"בערבה נגב כנרות" (יהושע י"א 2) והכוונה למלכים שמדרום לכנרת.
העיר כנרת נזכרת גם במקורות מצריים קדומים: בשנת 1468 לפני הספירה כבש פרעה תחותימס השלישי את ארץ ישראל והוא הנציח את מסעו זה בכתיבת שמות הערים שכבש לפי הסדר, על קירות המקדש הענק בלוקסור שבמצרים.ברשימה זו מופיעה גם העיר כנרת, בכתב מצרי קדום, כמובן.
(רשימה זו היא אחד המסמכים שהוו בסיס לחקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל הקדומה)

האתר המזוהה עם העיר כנרת נחפר חפירה ארכיאולוגית בשנות ה- 30 וה- 80 של המאה ה- 20 ונמצאו בו שרידים המחזקים את זיהויו עם העיר כנרת. שרידי העיר מעידים על יישוב במקום מהתקופה הכנענית הקדומה ועד התקופה הפרסית, בין שאר הממצאים נתגלה בו שבר של מצבה כתובה בכתב החרטומים המצרי שבו מתפאר אחד הפרעונים (שמו אינו מופיע) בניצחון על תושבי האזור.

הכנרת בדברי חז"ל

חכמי התלמוד נזדקקו לדיון בשם כנרת כחלק מהדיון במסכת מגילה בשאלה, האם טבריה היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, ואז אומר אחד החכמים: " כנרת זו גנוסר" כלומר העיר העתיקה (בזמנם) כנרת ישבה במקום שגנוסר בתקופת התלמוד, "ולמה נקרא שמה כנרת? משום "דמתיקי פריהא ככינרא", כלומר – שמתוקים פירותיה כפרות עץ הכינר – הוא השיזף.
באחד הנוסחים כתוב "ומתוקים פרותיה כקול הכינור" [תרגום מארמית], וכך חזרנו אל הכינור.