רשות ניקוז ונחלים כינרת מנהלת הכינרת

חופי הכינרת

יחד עם שימושה העיקרי של הכינרת כמקור לאספקת מים במשק המים הארצי משמשת הכינרת גם לתיירות, נופש, קייט, שייט ודייג מסחרי. היותה של הכינרת מערכת אקולוגית מורכבת המושפעת מאוד מהפעילות האנושית לאורך חופיה והצורך לשמר אותה כמקור לאספקת מים – מחד, והיותה משאב טבע, נוף ותרבות, משאב נופש וקייט, אגם לשייט וספורט ימי, מקור לדייג ופרנסה לתושבים החיים סביבה ונכס ציבורי – מאידך, מחייבים ניהול ותפעול של החופים סביבה בראייה ארוכת טווח שמתחשבת ומאזנת את שימושיה הרבים ומשמרת אותה גם לדורות הבאים.
ייעודי הקרקע ושמושי הקרקע במרחב סובב כינרת נקבעים בתוכניות ארציות ומחוזיות. התוכנית המרכזית לחופי הכינרת היא "תמ"א 13 למרחב כינרת וחופיה".
תוכנית זו נועדה להסדיר את ייעודי ושימושי הקרקע בחופי הכינרת בראייה תכנונית כוללת של האזור. אחת ממטרותיה העיקריות של התוכנית היא ניצול המשאבים הטבעיים של האזור לצורכי נופש ורווחת הציבור, תוך שמירה על איכות מי הכינרת וערכי הנוף באזור. מטרה זו הייתה הבסיס למגבלות שקבעה התוכנית בתחומי הבניה והפתוח, קבולת מעגני השייט, קבולת החופים וקבולת האכסון. תמ"א 13 אינה כוללת תעשיה בין ייעודי הקרקע הכלולים בה.
התוכנית מהווה בסיס לתכנון מפורט והוצאת היתרי בניה ע"י הועדה המחוזית והועדות המקומיות לתכנון ולבניה.
תפעול הכינרת כמאגר לאספקת מים למשק המים הארצי יוצר לאורך החופים את "רצועת תנודת המפלס" אשר משפיעה על אופן תפעול החופים ומשליכה גם על איכות המים.
השפעתו של הליטוראל (תחום המים הרדודים שלאורך החופים מקו החוף ועד עומק מים מרבי של 5 מ') על המערכת האקולוגית המורכבת של האגם כולו רבה מאוד (ע"פ חוקרי הכינרת). לכן, השימושים והפעילויות בחופי הכינרת בסמוך לליטוראל או בליטוראל עצמו משפיעים למעשה על המערכת האקולוגית של הכינרת כולה. מסיבה זו יש צורך להפעיל את החופים והשימושים בהם תחת פקוח ובקרה קבועים. כמות המשתמשים היא מרכיב חשוב בקביעת רמת פוטנציאל הזיהום.

האורך הכולל של חופי הכינרת הוא כ- 55 ק"מ ואפשר לסווג ולמיין אותם כדלקמן:

כ- 6 ק"מ		חופים פרטיים עם שימוש מסחרי

כ- 14 ק"מ		חופים ציבוריים פתוחים

כ- 23 ק"מ		חופים טבעיים פתוחים

כ- 7 ק"מ		חופים הגובלים בישובים ובשטחים חקלאיים

כ- 5 ק"מ		חופים פרטיים סגורים ללא שימוש מסחרי