אודות
רשות הניקוז:
רקע כללי:
חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות התשי"ח - 1957 מסדיר אף הוא את תשתיות הניקוז בארץ.
הקמת רשויות הניקוז, שתפקידן להסדיר את תשתיות הניקוז, כל אחת בתחומה, קבועה בחוק זה.
תחומן של רשויות הניקוז נקבע בהחלטה של שר החקלאות בהתייעצות עם שר הפנים.
רשות הניקוז היא גוף סטטוטורי עצמאי וחברים בה נציגי הרשויות המקומיות הנכללות בתחומה ונציגי ממשלה.
שר החקלאות הינו השר המופקד על ביצוע החוק כאשר לו ולנציב
המים, סמכות פיקוח על רשויות הניקוז.
רקע היסטורי להקמת רשויות הניקוז הנוכחיות:
בחורף 91/92 היו בכל הארץ אירועי שטפונות חמורים אשר הסבו נזקים כבדים ביותר. בעקבות אירועים אלה, פירסם מבקר המדינה בשנת 1993 דו"ח ביקורת מיוחד אודות תשתיות הניקוז במדינה. בין היתר נקבע בדו"ח כי לצורך טיפול יעיל בנושא הניקוז יש לראות באגן ההיקוות כולו כמקשה אחת הדורשת טיפול. כן נקבע מעמדן העצמאי של רשויות הניקוז.
בעקבות דו"ח מבקר המדינה הוחלט במשרד החקלאות לבחון מחדש
את תחומי הניקוז המוכרזים ופעילות רשויות הניקוז. במסגרת
בדיקה זו הוחלט לפתוח בהליך רה-ארגון של רשויות הניקוז ושינוי
אזורי הניקוז בגבולות המבוססים על מעטפת גבולות של אגני
היקוות.
הליך הרה ארגון יצר 11 רשויות ניקוז סטאטוטוריות עצמאיות
אחראיות על מרחב אגני טבעי. העקרון המנחה בהליך קביעת שטח
רשויות הניקוז החדשות היה התייחסות לאגן ניקוז טבעי ושלם
שבו שותפים כל השטחים התורמים והנתרמים לאגן ניקוז טבעי
ושלם שבו שותפים כל השטחים התורמים בנגר ובסחף מקו פרשת
המים פנימה. זאת לאור הראייה המרחבית - אגנית הרואה את השטחים
התורמים והנתרמים בתוך האגן כשותפים שווים.
נתונים עיקריים על רשות ניקוז כנרת:
מס' ישובים: 149
מהם רשויות מקומיות: 3 (טבריה, צפת, קרית שמונה).
מהם מועצות מקומיות: 12 (בוקעתא, גוש חלב, דיר חנא, חצור
הגלילית, טובא - זנגריה, מג'אר, מג'דל שמס, מסעדה, עילבון,
עין קניה, קצרין, רג'ר).
מהם מושבות: 7 (מטולה, יסוד המעלה, ראש פינה, מגדל, כנרת,
יבנאל, מנחמיה).
מהם מועצות אזוריות: 7 (גליל עליון, מבואות חרמון, גולן,
גליל תחתון, עמק הירדן, אל בטוף).
מס' תושבים: כ- 200,000.
שטח אגן היקוות הכנרת: כ- 2,730 קמ"ר.
|
 |